משחקים בכיפת ברזל

באמת שחשבתי שראיתי הכל, אבל איכשהו תמיד הרשת מצליחה להפתיע אותי בזריזות שבה היא מושפעת מהסביבה.

בפוסט הקודם כתבתי על משחקים ברשת בזמן המבצע הנוכחי, היתרונות והחסרונות שאני רואה לעידן הוירטואלי בזמנים מאתגרים אלו שאנו חווים. הפעם, אני רוצה לספר על ההשפעות שלנו על הרשת ולא על השפעותיה עלינו.

אתמול, כהרגלי ישבתי מול המסך וקראתי את מה שיש לחבריי להגיד ברשתות החברתיות.

הרשת מלאה בדיווחים, בין אם זה חדשות, הומור שמתפתח בעקבות הלחימה (חלקו הגדול הומור שחור), תיאורי מעשים טובים של אזרחים, היסטריה והתייעצויות איך להעביר את הזמן או איך לפנות בנושא לילדים הקטנים. 

באיזשהו שלב הספיק לי. אם פעם הרשתות החברתיות היו מן תרפיה ומנוחה מאירועי היום, כרגע הרשת היא אירועי היום בהרחבה, ולא בא לי.

החלטתי לבחור לי בין המשחקים באינטרנט משחק נחמד שיעביר לי את הזמן ויעזור לי לנקות את הראש לפני השינה.

אתם מתארים לעצמכם את גודל ההפתעה שחוויתי כשנגלה לעיני המשחק "כיפת ברזל"? איך הצליחו במהירות כזאת ליצור משחק? במשחק יש סוללות שמטרתן ליירט טילים שמגיעים לאיזור. במהלך המשחק מתקבלות כל מיני עובדות על המצב הביטחוני והמהלכים בהם נוקטת ישראל במהלך המבצע ובשנים האחרון. 

ישבתי ושחקתי במשחק זמן מה, עד שנזכרתי שהמטרה שלי היתה להתנתק מהמצב הביטחוני ולתת דרור למחשבות שלי והפסקתי. 

אני תוהה איזה עוד מקומות ברשת המצב יצליח לכבוש בזמן הקרוב. החדשות, נכבשו. הרשתות החברתיות, נכבשו. אתרי המישחקים, נכבשו. גם אתרי הצפייה ישירה כמו יוטיוב וחבריו מתחילים להתמלא בהסברה ישראלית או פלסטינית. 

אז הרשת לא רק משפיעה,היא גם מושפעת, ואולי זה גלגל אינסופי בו אנחנו מושפעים מהמצב, משפיעים על הרשת, מושפעים ממנה וחוזר חלילה. 

משחק?

משחקים ברשת תחת אש

אני בהתחבטות מאוד גדולה לגבי המקום בחיינו שתופסים משחקים ברשת ובכלל גלישה ברשת בזמנים משוגעים אלו.
אני זוכרת בתור ילדה כמה פחדתי לשמוע מהטלוויזיה את הדיווחים על פיגועים ועל המלחמות וכמה ההורים שלי ניסו למנוע ממני להיות חשופה לכל האלימות והמראות הקשים.
אז מצד אחד שאני חושבת שזה נהדר שאנשים בכלל וילדים בפרט יכולים להעסיק את עצמם היום בסרטים או במשחקים בתוך המקלטים ושהזמן עובר בנעימים. אפשר לבחור איזשהו משחק סוחף ולזרום איתו בשעות הקשות.
אני יודעת שבהרבה מהמקלטים יש מחשבים וגם גישה לאינטרנט (בכל זאת, ישראל שנת 2012, גם ביטחון וגם הייטק!) ושמחה על כך. נראה לי שמזמן עברנו את זמני הרדיו.
מצד שני, כבר אין ממש התנתקות מהטלוויזיה והמחשב כמו בזמנים עברו לטובת השש בש והטאקי עם החברים במקלט.
החברה כבר לא ממש עוטפת ולפחות לתחושתי האישית, דרך המחשב עוברים בעיקר הפחדים ופחות ההרגעה, מה ששונה מאוד מהתחושת שמאפשרת האינטרציה של ה"ביחד".

בכל מקרה, אם כבר אתם מחליטים שהיתרונות עולים על החסרונות (ייתכן בהחלט!), אני מציעה לבחור מישחקים שעושים טוב על הלב, לא משחקי מלחמה או משחקים אלימים אחרים. יש המון משחקים חמודים ברשת שאפשר להעביר איתם את הזמן. 

אני מאוד ממליצה על באבלס, אחד המשחקים הגאוניים לדעתי שהאנושות ידעה.

מדובר על תותח (הפעם הוא מוציא בועות, אז הכל בסדר), שיורה בועות בצבעים שונים לעבר ענן של בועות שנמצא על המסך. 

המטרה היא לפוצץ כמה שיותר בועות באותו הצבע. יש כל מיני סגנונות וגרסאות שונות למשחק וכל מה שנותר לנו לעשות זה לבחור איזה מהגרסאות אנחנו הכי אוהבים ורוצים להעביר איתה את הימים המאתגרים שאנו חווים במדינתנו.

משחקים ברשת או בסמארטפון?

מאז שאני מחזיקה ברשותי סמארטפון, אני משחקת הרבה פחות משחקים ברשת.
כשהייתי מאוד משועממת או עייפה הייתי שמה לי איזה אחד מאינספור המשחקים הממקרים שקיימים ופשוט מנקה את הראש, בעיקר לפני השינה.
היום יש לי אינספור משחקים בסמארטפון והלהיט הוא שאני יכולה לקחת אותם איתי למיטה בגלל שהמכשיר כל כך קומפקטי ונייד, אז אני פחות מוצאת את עצמי מול המחשב.
אחת הסיבות שאני מעדיפה משחקים ברשת מאשר בנייד היא שהרבה יותר נוח לשחק עם המקלדת והעכבר של המחשב מאשר עם המסך מגע.
בהתחלה מאוד התלהבתי מהמסך מגע, אבל ככל שהזמן עובר אני מבינה שיש פה גם דברים בעייתים ולא רק מתנות...
האצבעות והמפרקים שלי מתחילים לכאוב אחרי זמן מה של משחק, מאוד קשה לשחק בדברים שדורשים מוטריקה עדינה במיוחד והעיניים שלי עומדות להתגלגל מחוריהן מרוב בהייה במסך הקטנצ'יק הזה. זה עוד לפני שהתחלתי לדבר על כך שאי אפשר לשחק כשהידיים לחות, מזיעות או מלוכלכות קלות ושכל פעם שאני שוכבת על הגב במיטה ומשחקת בסמארטפון אני תמיד נרדמת באמצע וכל החבילה המתכתית הזאת נופלת לי ישר על הפרצוף המופתע והישנוני שלי.
אני חושבת שצריך להמציא שיטה להעביר את המחשב למיטה. מחשב שירד מהתקרה אולי ומקלדת שתצא עם זרוע מהקיר ויאפשרו את כל היתרונות של משחקים ברשת עם הזמינות והניידות של הסמארטפון. גאוני, לא?
בכל אופן, יש מגמה חדשה שמשחקים שהתחילו כאפליקציות לסמארטפונים מגיחות לרשת וההפך, משחקים שהתחילו ברשת כמו באבלס ואחרים מגיחים בכל מיני גרסאות כאפליקציות לסמארטפונים. אני חושבת שזה מאוד נחמד שאפשר להתנסות במשחק בשתי הדרכים ולהחליט מה יותר נוח וכיף לנו.
לדוגמה, את התנין באמבט עם המים אני יותר נהנית לשחק במיטה עם הסלולרי, אבל את באבלס אני מעדיפה על המסך של המחשב. מה אתם מעדיפים?